ת"א
בית משפט השלום אשקלון
|
1215-06
08/02/2010
|
בפני השופט:
סבין כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. גרידיש דלילה 2. גרידיש אסי באמצ' אמו 3. גרידיש אדיר 4. גרידיש אלירן 5. גרידיש לידיה באמ' אמה
|
הנתבע:
1. סהר חברה לביטוח בע"מ 2. קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים 3. גרידיש אהרון 4. כהן ניסים 5. מארי משה סחר ושיווק בע"מ 6. מארי משה
|
|
החלטה
1.הנתבעת1 (להלן:- "הנתבעת") מבקשת לאפשר לה לצרף כראיה תמליל שיחה שנערכה בין חוקר מטעמה לבין התובעת.
2.הן נתבעת 2 והן התובעים מתנגדים להגשת הראיה.
לטענתם, התמליל צורף ללא הקלטת וכן לתובעת, אשר נחקרה, לא ניתנה הזדמנות להתייחס לנאמר בהקלטה והיא אף לא אישרה את קולה באותה הקלטה. התובעת טענה בנוסף כי לא הגיע אליה חוקר כלשהו מטעם הנתבעות.
3.ב"כ הנתבעת טוענת, כי היא לא עימתה את התובעת עם ההקלטה על מנת שלא לחשוף את תוכנה, בנוסף, התובעת טענה, כי לא הגיע אליה חוקר מטעם הנתבעת וכן לא אישרה עובדות מסויימות שהתבקשה להתייחס אליהן ומכאן, לא היה מקום לעמת אותה עם התמליל.
4.על פי פסיקת בית המשפט העליון, על מנת שניתן יהיה לקבל הקלטה, חייבים להתקיים מספר תנאים:
מכשיר ההקלטה פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו.
שהאדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו.
שההקלטה מהימנה ונכונה.
שלא נעשו בסרט ההקלטה שינויים בצורת הוספות או השמטות.
זיהויים של המדברים שקולותיהם נקלטו.
שהדברים נאמרו ושהעדות ניתנה מרצונו הטוב של המדבר וללא כפיה ופיתוי.
שההקלטה נעשתה שלא בניגוד לחוק האזנות סתר, התשל"א- 1979.
ראה ע"פ 28/59 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יג 1205 וכן ראה ע"פ 869/81 מוחמד שניר נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(4), 169.
5.הנתבעת לא צרפה את קלטת השיחה וביקשה להגיש אך ורק את תמליל השיחה. לאור הערת ב"כ הצדדים האחרים, ביקשה ב"כ הנתבעת לצרף גם את ההקלטה.
הגם שבקשת ב"כ הנתבע הועלתה לאחר שבית המשפט ערך הפסקה על מנת לאפשר לצדדים ללמוד את תצהיר חוקר הנתבעת אשר מועד חשיפתו נדחה עד לאחר סיום פרשת התביעה, כאשר הנתבעת לא אפשרה לצדדים האחרים במהלך ההפסקה להאזין לתמליל והגם שבסופו של יום, עקב האיחור האמור, לא ניתן היה לאפשר לצדדים האחרים להאזין להקלטה, עקב השעה המאוחרת, הרי, שלאור תוכן תצהירו של העד, אשר ביסס את תצהירו על כך שהקלטת מוגשת כראיה, מצאתי מקום לאפשר לנתבעת להגיש הקלטת, על מנת שתתמוך בתמליל, על פי כלל הראיה הטובה ביותר.
6.יצויין, כי לגופו של עניין, יכול בית המשפט לעתים לאפשר הגשת התמליל מקום שבו הקלטת אינה בנמצא, כאשר בסופו של יום, בית המשפט יתייחס לעניין אי המצאות ההקלטה במסגרת שיקולי המשקל שיש ליתן לראיה, אלא שכאמור, במקרה דנן קיימת הקלטה ומן הראוי הוא, בפרט כאשר הדיון נדחה ממילא, לאפשר הגשת ההקלטה, על מנת שתהא בפני בית המשפט ובפני הצדדים הראיה הטובה ביותר.
ערה אני לכך, שאין זו הפעם הראשונה שבה מאפשר בית המשפט דחיית הדיון עקב מחדליה של הנתבעת בהבאת עדים, ועניין זה יובא בסופו של יום במסגרת פסיקת ההוצאות.
7.ואולם, באופן הגשת ההקלטה נפלו מחדלים נוספים, שכן אין בתצהירו של העד מטעם הנתבעת התייחסות כלשהי לכל אותן דרישות אשר נקבעו על פי הפסיקה, כתנאי להגשת התמליל כראיה.
חלקם של הכללים הינו טכני ואת חלקם ניתן ללמוד מתוך ההקלטה עצמה, אולם, חלקם האחר הינו מהותי, דוגמת זיהוי קולה של התובעת אשר הוקלטה בקלטת.